<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער רביעי ס"י</h1>
<h2>דף לט:</h2>
בשבתות וימים טובים חייב לבצוע על שתי ככרות שלמות נוטל שתיהן בידו ובוצע אחת מהן. לר"ם. ככר של ערוב מברכין עליו המוציא הואיל ונעשית בו מצוה אחת יעשה בו מצוה אחרת. יש מן הגדולים שכתב שמפני טעם זה מצוה לבצוע בשבת שחרית באותו ככר שבצעו בו בליל שבת. ולא מצאתי לדבר זה עיקר, שהככר שבוצעין ממנו צריך שיהיה שלם. ועוד שאין זו מצוה אחרת שהכל ברכת המוציא. ומה שיש פנים לומר, שהככר השלם הנשאר מן השתי ככרות, מברכין עליו המוציא בשחרית.
